רבבות עולים זכו להגיע לארץ לפני הקמת מדינת ישראל, אך רבין מן המעפילים והמלווים לא זכו, ונפלו בדרך. ובין הנופלים היה שלמה חיימזון ז"ל.
שלמה נולד בשנת 1928, בן יחיד למשפחה עשירה בעיירתו רומן אשר במולדביה – רומניה. אביו נפטר בגיל צעיר ממחלה קשה ומו גדלה אותו לבדה.
עם שחרורה של רומניה ע"י הצבא האדום, בתום מלחמת העולם השנייה ב-1944 הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר בעירו, והפסיק את לימודיו.
בשנת 1944 עלה שלמה ארצה באנייה "עצמאות" עם קבוצה של 15,000 מעפילים שבאו בשתי אניות – פן יורק "קיבוץ גלויות" ופן קרסצנט – "עצמאות". האניות נתפסו על ידי האנגלים והעולים גורשו למחנות הריכוז בקפריסין.
יחד עם שלמה עלתה גם אמו שהופרדה ממנו ונשלחה למחנות חורף. שלמה יחד עם חברתו פרלי נשלחים למחנות הקיץ במחנה 55.
במחנה הגירוש המשיך שלמה להיות פעיל במסגרת הגרעין והצטרף לשורות המגינים, מסגרת מחתרתית של ההגנה במחנות הריכוז.
אמו עלתה ארצה מוקדם במסגרת הסדר מיוחד שאפשר יציאת מבוגרים וילדים מקפריסין, אוכלוסייה שאינה יכולה לתרום למאמץ המלחמתי בארץ. פרלי שהייתה בהריון עלתה עם רוב חברי מגן במסגרת עליית הנוער וזאת באמצעות זיוף תעודות זהות.
שלמה יחד עם יתר החברים, לא רצו להשלים עם הישארותם בגרוש קפריסין. מספר ניסיונות בריחה נכשלו. בפעם הראשונה הם תפסו והוחזרו למחנה 55 בליל ה-29 בספט' 1948, בניסיון השלישי לברוח מהמחנה נורה שלמה ונהרג ע"י חיל בריטי. הזקיף האנגלי הורה לעצורים לעמוד ולהרים ידיים למרות שהם צייתו, הוא ירה בשלמה ממרחק חצי מטר. זה היה בתאריך 29.9.48. עוד קורבן במאבק העלייה. במחנות הוכרזו אבל ושביתת רעב ל-24 שעות.
מספר ימים לפני מותו, ילדה פרלי את בתו-מרים.
עצמותיו הובאו ארצה ע"י השלטונות והוא נקבר בבית הקברות בחיפה, בחלקת הנפטרים בקפריסין.
בשנת 1984 בטקס שהתקיים בכנסת ישראל, שר הקליטה והעלייה אהרון אוזן מסר בשם ממשלת ישראל לנציג הקיבוץ תעודה, לאות ולזיכרון עולם, כי שלמה חיימזון נפל בדרכי ההעפלה לארץ האבות.
יהיה זכרו ברוך!!
