רבקה אברהם-ז"ל

אשתו של גדעון אברהם ואמא של גיורא, ישי ולימור. רבקה נולדה ב-17.7.1929 בעיר דורוחוי, עיר קטנה במולדביה אשר ברומניה, בת לחיה וחיים סגל ז"ל.
גדלה בתוך קהילה יהודית, מסורתית ומושרשת. מלחמת העולם השנייה, פגעה קשות ביהודי דורוחיו והאזור, רבקה בת 11שנים בלבד נאלצה לעזוב את העיר ולצאת עם אמה ושני אחיה למסע נדודים רצוף תלאות וייסורים. עם סיום המלחמה הורשו בני המשפחה לשוב לביתם בדורוחיו ואז מצאה רבקה בת ה-15 את דרכה לתנועת השומר הצעיר.
מאוחר יותר יצאה להכשרה בת שנה בעיר המחוז יאסי, וזאת כתחנה עיקרית לקראת עלייה והגשמה בארץ ישראל.
ב-23.12.1947 עלתה רבקה עם חבריה לגרעין "מגן" על סיפון אניית המעפילים "פאן יורק",
במטרה להגיע לישראל, אולם האנייה נתפסה בדרכה על ידי הבריטים ששלטו אז בארץ, וחברי הגרעין נאלצו ל"בלות" את החודשים הבאים במחנה המעצר בקפריסין.
לבסוף ב-14.3.1948 הצליח חלק מחברי הגרעין, ורבקה בתוכם, לקבל היתר כניסה לארץ, והגיע למחנה עולים ברעננה.
משם נשלחו חברי הגרעין לקיבוץ גת ושהו בו עד-1.1.1049 , עת התאחדו עם חלקו השני של הגרעין ועברו כקבוצה אחת לקיבוץ יד מרדכי, כהכשרה נוספת לקראת עלייתם עלייתם על הקרקע במגן.
באותה תקופה החל להתהדק הקשר הרומנטי עם גדעון, אף הוא חבר גרעין מרומניה. כעבור שנתיים, וזאת כבר לאח הקמת הקבוץ החדש מגן, נערכה חתונתם של השניים יחד עם תשעה זוגות נוספים מחברי הגרעין. הפרחת השממה לא הייתה אז
סיסמא בלבד.
בעמל רב נבנה הבית הקיבוצי ואיתו יחד גם הקן המשפחתי של הזוג הצעיר.
שלושת ילדיהם – גיורא, ישי, ולימור זכו לגדול אפופים באהבתה ומסירותה של רבקה שלא ידעו גבולות. בשנתיים הראשונות לאחר הקמתו של קבוץ מגן, עבדה רבקה בענף המטע, בשנתיים הבאות עבדה במכבסה, ואחר כך, מ-1954 ועד – 1970 עבדה במטבח.
לאחר הקמתו שלה מועדון לחבר קבלה רבקה את ה"פקוד" ובמשך יותר מ – 15 שנה טפחה ושמרה על המקום כאילו היה ביתה שלה. בשנת 1985 והיא בת 56, החלו סמני מחלה שלא הרפו ממנה עד יומה האחרון, 10 שנים מאוחר יותר.
המחלה האכזרית פגעה בה והשתלטה עליה בהדרגה, ואט אט ירד התפקוד המוטורי עד לדעיכה הסופית.
רבקה נפטרה 20.8.95.
יהי זכרה ברוך!