נולד ב- כח' בחשון תרצ"ה  6.11.1934  -  נפטר ב- ז' בתמוז תשפ"ב 6.7.2022

ראובן נולד בגדרה כבן יחיד להוריו. בגיל 8 הוא נשלח לפנימייה בכפר הנוער בית שמן ושם התחנך עד גיל 17, ומיד אחרי כן הוא התגייס לצה"ל. בצבא הוא הצטרף לגרעין של קיבוץ גן שמואל, אך במסגרת הנח"ל ובשנת השירות האחרונה הוא עבר לקיבוץ מגן.

בצבא הוא הכיר את שרה. עם גמר השירות, כשהגרעין אליו השתייך חזר לגן שמואל, החליטו שרה וראובן להקים את ביתם במגן, ובאוקטובר 1954 בגיל עשרים הם נישאו.

שנים רבות היה ראובן במרכז העשייה של הקיבוץ: הוא הקים את ענף הצאן, לאחר מכן היה רכז הקניות של הקיבוץ, עבד במחסן תערובת כנהג משאית. פעמיים הוא נבחר למזכיר קיבוץ. בשנת 1973 נבחר ראובן לריכוז המשק ויצא לקראת התפקיד הזה ללימודים במדרשת רופין.

לאחר ריכוז המשק החל ראובן לעבוד במרכז תנובה של כל משקי ההתיישבות העובדת וארגן שם את מערך השיווק של תפוחי אדמה. לאחר ארבע שנים סיים את תפקידו בתנובה וחזר לעבוד בקיבוץ בריכוז ענף הבניין. בשנת 1988 התבקש על ידי מפעלי חבל מעון  (יח"ם) להקים מחלקת שיווק. הקיבוץ אישר את יציאתו לתפקיד זה, אותו הוא מילא במשך 13 שנים. היו אלה שלוש קדנציות, בהן עמד כל פעם לבחירה מחדש.

בסוף 1994 נפטרה שרה אשתו לאחר מחלה קשה.

משנת 2001 היה ראובן התמחירן של קיבוץ מגן והתמיד בתפקיד זה 13 שנים, שסיפקו לו הרבה עניין והנאה ותועלת רבה לקהילה. במסגרת הצריכה הפרטית הוא יזם את פתיחת הכול-בו הראשון, רכישת רכבים לשימושם הפרטי של החברים והסדרת נושא הנסיעות לחו"ל – כפי שהיה נהוג אז לפי תור א' ותור ב'.

לפי דבריו של ראובן: "אושר הוא רגש המבטא מצב נפשי, שמקורו בהנאה וסיפוק. אז כנראה, אני אדם מאושר. שאבתי סיפוק ממעשיי בעבודתי ובעיסוקיי הציבוריים. אך את הסיפוק וההנאה הגדולים ביותר שאבתי ממשפחתי הסובבת אותי. בכל פינה בקיבוץ תמיד תפגוש מישהו מבני משפחתי. אנו מבלים הרבה ביחד, אך לא מתערבים זה במשפחתו של זה. אנו משפחה בריאה ותורמת לקהילה. ביטחוני האישי והכלכלי מובטח, ונראה לי, שגם ביטחונם הכלכלי של בני משפחתי מובטח. אז מה עוד הבנאדם צריך?"

ראובן השאיר אחריו שלושה ילדים – ענת, עפר וענב, עשרה נכדים – דקל, אלדר, נווה, נעם, שיר , עדי, רונה, שירי, אורי ויואב, ושישה נינים – רוני, דני, נטע, אנה, נעמי וליאם.