מאיר אלביני
תאריך לידה -15/12/1928
תאריך פטירה -15/11/2022
מקום קבורה - בית עלמין קיבוץ מגן
מאיר נולד בבוקרשט (רומניה) , בן יחיד להוריו משה ודבורה. משפחתו היתה עמידה, ולכן שלחו אותו הוריו ללמוד בבית הספר התיכון היוקרתי ביותר ברומניה, יחד עם בן המלך. אך בשנת 1944 סולקו משם כל היהודים, ומאיר עבר לבית הספר היהודי, בו גם התחזק הקשר שלו אל היהדות. את הבגרות הוא סיים בהצטיינות.
כבר מגיל 15 הוא חוייב בעבודת כפייה – גריפת שלג מהרחובות – ונאלץ להמשיך בזה עד גיל 17, עד שחרור גרמניה מהכיבוש הגרמני. אולם עוד לפני כן , בספטמבר 1944, הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר, תחילה כחניך ולאחר זמן קצר כמדריך ושליח. דרך הרעיונות הציוניים הוא פיתח את הקשר הרגשי שלו לארץ, לשפה העברית ואת השאיפה להגשמה בקיבוץ.
ביום 30.12.1947 הוא עלה לארץ עם חניכיו, ויחד הם נשלחו למחנה העצורים בקפריסין. אך משום שהמחנה היה מלא, החליטו הבריטים לשחרר ילדים, שטרם מלאו להם 16 שנים. מאיר שהיה בוגר יותר קיבל תעודה מזוייפת וכך הצליח יחד עם חניכיו להגיע למחנה עולים ברעננה, שם היה אחראי לפיזורם בין קיבוצי השומר הצעיר. לאחר שסיים משימה זאת הוא הצטרף לחבריו, ששהו באותה עת בהכשרה בקיבוץ גת. ביום 30.12.1948 התאחדו חברי הגרעין בגת עם חבריהם שבקיבוץ יד מרדכי. אך עוד טרם העלייה על הקרקע נשלח מאיר מטעם התנועה לשמש ראש קן של השומר הצעיר בחיפה – לשליחות של שנתיים (!). באמצע השליחות הוא חבר לחודש לחברי הגרעין שלו, כדי לארגן את טכס העלייה על הקרקע של קיבוץ מגן.
עם סיום השליחות חזר מאיר לקיבוץ והחל לרכז את ענף הלול. בהמשך ריכז גם את החזירייה ואת הברווזייה. הוא היה גם חצרן הקיבוץ ואף עבד בגד"ש (גידולי השדה). פעמיים נבחר לגזבר הקיבוץ, היה בין מקימי המוסד החינוכי "מעלה הבשור" והיה גם מנהלו הראשון.
מאיר נישא לחנה ביום 1.6.1958, והיא באה אחריו עם בתה דרורה למגן. מלבד דרורה נולדו להם שני ילדים – אמירה ודורון. בחייו היה מוקף בשמונה נכדים ושלוש נינות.
לאחר לימודים במדרשת רופין הוא העמיק את ידיעותיו בענייני ביטוח. בעקבות זאת הוא נשלח לנהל את מחלקת הביטוח של הקיבוץ הארצי. בשנים האחרונות ועד יום מותו ממש הוא שימש הן בהתנדבות והן כיזמות כיועץ "לסיכוני ביטוח חקלאי וביטוח כללי".
אך מכל עיסוקיו הרבים הוא ראה בארכיון, אותו ייסד כבר מרגע הקמת הקיבוץ, את מפעלו החשוב ביותר. עזר לו בשימור ובתיעוד של תולדות מגן זכרונו הפנומנאלי לתאריכים ולשמות.
מאיר היה קיבוצניק בכל רמ"ח אבריו !