מקום קבורה - בית עלמין קיבוץ מגן

מוטקה נולד בתל אביב, לד"ר אלפרד יקיר ואנמרי לבית שניידר.

   בהיותו ילד צעיר הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" בקן צפון.

בגיל 18 התגייס לנח"ל והגיע עם גרעין "פלד" לקיבוץ מגן. תחנתו הראשונה היתה הנגריה, שם הוא "מצליח" לקטוע חלק מהאצבע ופוצע קשה עוד מספר אצבעות באותה יד. הוא מכיר את איה, ששהתה כנחלאית במגן, ויחד אתה מקים משפחה לתפארת, עם שתי בנות ובן.

מוטקה משתקם מהפציעה ונכנס ר"ק לחודשיים שלושה" לעבוד בלול, אך אלה הופכים להיות שנים ארוכות. לקראת סוף שנות השישים הוא נכנס לעבודה בשלחין, כאחראי על ההשקיה.

בשנות השמונים עובד מוטקה במפעל, במחלקת הצבע. מיכלי ה"וויגוואם" שנועדו לריהוט אינם מצליחים לחדור לשוק, לאחר סיור באירופה הוא נרתם להסב אותם לעציצים צבעוניים. הוא צובע, מרכיב גלגלים ומשווק אותם. בשנות עבודתו המחלקה נושאת רווח במאזנים השנתיים.

בשנות התשעים, לאחר תאונת עבודה בקטנוע כמרכז קניות, הוא עובר הסבה ולומד הנדסאות נוי. לעבודה זו, שהפכה גם תחביבו, התמסר כמעט עד סיום חייו. במהלך השנים יירשם לזכותו נוי יפהפה ומטופח בתיכון האזורי "מעלה הבשור". מפקח ממשרד החינוך מתרשם וכותב מכתבי הערכה, אותם הוא מגיש כהמלצה לקבלת פרס: "כאחד שמסתובב בבית הספר תמיד התפעלתי ממה שרואות עיני כאן, כמי שמסתובב ורואה מקומות אחרים אתה תמיד תישאר מצטיין בשבילי".

השנים חולפות, גיל הפנסיה מגיע. מוטקה מסיים עבודתו שם ונכנס במלוא המרץ לשפר את הנוי בבריכת השחיה במגן. מלבד הדשאים, השיחים, בסאות הישיבה ופינות הצל, מצליח מוטקה לארגן גם הקמת שירותים גדולים ונוחים.

נזכור כמובן גם את דאגתו לארגון טיולים לקיבוץ בארץ, טיולי גרעין, משפחות וטיולי קיבוץ לחו"ל, ואת מאבקיו בנושאים שהיו חשובים לו.

לפני מספר שנים כתבה בתו איילת: "בכל קיבוץ יש מוטקה מיתולוגי אחד. אין ספק שאתה המוטקה של מגן – בבגדי עבודה כחולים, נעליים גבוהות, בנגריה, בלול, בהשקיה, במפעל, בגינון ובבריכה – תמיד מטפח, תמיד עושה את המיטב. בקולך הרועם יודעים: מוטקה הגיע!".

מוטקה נפטר ב- 11.8.21 והותיר אחריו את רעייתו איה, ילדיו איילת, ענבל ועידו ובני זוגם אייל, נרדי וענבל, ושמונה נכדים.      יהי זכרו ברוך.