נולד ביאסי שברומניה, בן יחיד להוריו. בגיל 12 נלקחו אביו ודודו ב"רכבת המוות" ממנה לא חזרו והוא ואמו עברו לחיות עם דודיו וילדיהם. הוא הצטרף ל"שומר הצעיר" ב- 1944 ולמד בבית ספר חקלאי כהכשרה לעליה לארץ והיה חלק מגרעין "מגן" מראשיתו.

בסוף 1947 עלה כמעפיל עם חבריו לתנועה. האוניה נתפסה ע"י הבריטים והם נשלחו למעצר בקפריסין. ב- 1948, עם הכרזת העצמאות, שוחררו ועלו ארצה, להכשרה ביד מרדכי. באוגוסט 1949 עלה עם חבריו לגרעין להתיישבות בגבעת שייח' נוראן וכאן, תוך עבודה קשה, מאמצים ואמונה בלתי מתפשרת, הפכו מקום שומם לגן פורח וקיבוץ משגשג.

בהכשרה הכיר מרטין את יוכבד, וב- 1950 נישאו, בחתונה של 10 זוגות ממייסדי מגן. ב- 1953 נולדה בתם נורית וברבות השנים זכו לשלושה נכדים – נטע, עירית ז"ל ורועי. נטע היה הנכד הראשון בקיבוץ והנכדים זכו לבית מלא אהבה ופינוק. עם השנים נוספו ארבעה נינים.

מרטין עסק שנים רבות בנגרות, בקיבוץ ובנגריית התנועה. הוא למד בעצמו אלקטרוניקה ובאמצע שנות השישים הקים את "מגן אלקטרוניקה"- מפעלון למערכות מוזיקה- שלא שרד הרבה. מרטין המשיך בתחביב זה כאחראי על ההגברה ומתקן מכשירים, עד שאיבד בהדרגה את מאור עיניו.

מרטין מילא תפקידים מרכזיים רבים – מזכיר, מרכז משק וגזבר. היה איש צנוע ומוערך. הקיבוץ, במתכונת המקורית, היה בית עבורו והוא התקשה להסתגל לשינויים. לאחר פטירת יוכבד ועם ההזדקנות הוא סבל מבעיות בריאות שונות עד שנפטר בשיבה טובה.

יהי זכרו ברוך.